לקוחות יקרים,
אנו שמחים לשתף אתכם בתובנות מרכזיות מתוך דוח חדש שפורסם על ידי KPMG, הסוקר את דיווחי הקיימות של 33 מהבנקים הגדולים בעולם לשנת 2024. הדוח מהווה הרחבה לניתוחים קודמים שפורסמו והתמקדו בדיווחי אקלים של הגופים הבנקאיים לפי מסגרת ה-TCFD, ומציג תמונת מצב עדכנית של דיווחי קיימות רחבים יותר, תוך התייחסות נפרדת לנושאי סביבה, חברה וממשל תאגידי.
הדוח מדגיש את ההתפתחות המהירה של תחום הדיווח, במיוחד לאור כניסת תקנות ה-CSRD¹ באירופה והרחבת השימוש בתקני ה-ISSB² ברחבי העולם.
להלן מספר תובנות מרכזיות:
• ממשל תאגידי והתנהלות עסקית
כלל הבנקים הנסקרים (100%) מגדירים גורמים אחראיים לנושאי קיימות ברמת הדירקטוריון, ו-85% מהם משלבים שיקולי קיימות בתגמול ההנהלה. בנוסף, 42% מדווחים על סיכונים אתיים הקשורים לבינה מלאכותית - תחום שצפוי לתפוס מקום מרכזי בשנים הקרובות בניהול הסיכונים בקרב מוסדות פיננסיים.
• מדידת השפעות חברתיות - אתגר מתמשך
82% מהבנקים מדווחים על יוזמות ללקוחות פרטיים כגון: הדרכות בנושאי מניעת הונאות, אוריינות פיננסית ועוד, אך רק 18% מציבים להם יעדים מדידים. בתחום העסקים הקטנים, 67% מהבנקים מדווחים על יוזמות ייעודיות, כגון תכניות ליווי לקוח, אך רק 24% מציבים להם יעדים. 91% מדווחים על מנגנוני טיפול בתלונות לקוחות, אך נציין שקיימת שונות רבה במדדים הללו בין הבנקים שנסקרו.
• שקיפות בדיווחי פליטות ממומנות ופעולות בנקאיות
מרבית הבנקים (85%) מציבים יעדים להפחתת פליטות ממומנות³ (Financed emissions), כאשר רק 57% מציינים אם הם עומדים בהם בפועל. 82% מהבנקים מדווחים על הפליטות הממומנות לפי מתודולוגיית PCAF⁴ (עלייה מ-75% בהשוואה לניתוח דיווחי קיימות לשנת 2023), כאשר ישנה שונות רבה בציון איכות המידע לחישוב והערכת הפליטות בין ענפי הפעילות המדווחים (מממוצע איכות של 2.2~ לענף הבטון, עד 4.3~ בענף הנדל"ן המסחרי). כמו כן, ישנן בנקים בסקירה שאינם מדווחים על פליטות מענפי פעילות עם ציון איכות נתונים הגבוה מ-4, לטובת הימנעות מצורך בתיקון המידע בעתיד.⁵
• מימון בר-קיימה - פוטנציאל לשיפור
79% מהבנקים מציבים יעדים למימון בר-קיימה או מעבר לכלכלה דלת פחמן, ו-24% מדווחים על עמידה מוקדמת בהם. המוצר עליו מדווחים מרבית הבנקים (91%) הוא הלוואות המקושרות למאפייני קיימות (הלוואות עם מאפיינים סביבתיים או חברתיים), ולאחריו אג"ח ירוק/חברתי (85%). שיעור המימון הבר-הקיימה מתוך סך הנכסים עומד בממוצע על 1.9% בלבד (בטווח של 0.1%–6.7%).
ההמלצות המרכזיות בהתאם לממצאי הסקר:
1. תחומי האקלים והפליטות הממומנות קובעים את הטון בקרב הגופים הבנקאיים.
הבנקים נדרשים להמשיך ולהטמיע פעולות משמעותיות לקידום תחומי האקלים, תוך שילוב אסטרטגיות ברורות המתיישרות עם תכנית הבנק הכוללת והגדרת יעדים ארוכי טווח הניתנים למדידה. חשוב לבצע סקרי סיכוני אקלים מבוססי תרחישים איכותיים וכמותיים, אשר יעודכנו אחת לשלוש-ארבע שנים, כדי להבטיח היערכות מיטבית לשינויים ולאתגרים העתידיים.
דגש מיוחד יש להעניק לשיפור מתמיד של איכות נתוני הפליטות הממומנות, לצד שקיפות וגילוי נאות בתהליכי הדיווח. קביעת יעדים מדידים הנשענים על נתונים עדכניים ואמינים תאפשר מעקב אפקטיבי אחר התקדמות הבנק, ביצוע התאמות ושיפור שוטף. שילוב חדשנות דיגיטלית וכלים טכנולוגיים מתקדמים יתרמו להעמקת היכולות ויחזק את אמון הציבור, המשקיעים וגורמי הפיקוח. באופן זה, יוכלו הבנקים לא רק לעמוד ביעדים שהגדירו, אלא גם להוביל את ענף הפיננסים לעתיד אחראי ובר קיימה, ולסייע בהשגת מטרות רחבות יותר של קיימות סביבתית וחברתית במשק כולו.
2. הגברת השקיפות בתהליכי מימון בר-קיימה
מעבר לשיפור מנגנוני הדיווח, מתחדדת החשיבות של הגדרת קריטריונים ברורים ואחידים לזכאות למימון בר-קיימה. על הבנקים להגדיר באופן מפורש מהם סוגי הפרויקטים והעסקים הזכאים לתמיכה, תוך התייחסות לסטנדרטים בין-לאומיים כגון EU Taxonomy ו-Green Bond Principles - זאת במטרה לאפשר השוואה מהימנה בין נתוני הבנקים השונים ולצמצם סיכון ל-"Greenwashing".
בנוסף, מומלץ שהבנקים ידווחו לא רק על היקפי המימון שהוקצה לפרויקטים ברי-קיימה, אלא גם על מדדי ביצוע ותוצאות בפועל בקרב ההשקעות המוקצות, כגון הפחתת פליטות גזי חממה, חסכון באנרגיה, שיפור יעילות משאבים, והשפעות חברתיות חיוביות. דיווח כזה יספק תמונה מלאה למשקיעים, רגולטורים וציבור הלקוחות לגבי התרומה האמיתית של המימון לפיתוח בר-קיימה.
הליך השקיפות צריך לכלול הצגת תהליך בחירת הפרויקטים, שיקולי הסיכון שנלקחו בחשבון, והאופן שבו תואמים היעדים האסטרטגיים של הבנק לאסטרטגיות קיימות גלובליות. כל אלה יאפשרו ניטור ובקרה אפקטיביים יותר, לצד חיזוק האמון של שוק ההון והציבור במוסדות הפיננסיים.
3. תוכניות לקוחות
הבנקים צריכים לדווח על יוזמות לקוחות הכוללות קביעת מטרות מוגדרות מראש ומדידה של תוצאות בפועל. יוזמות אלו עשויות לכלול פיתוח תוכניות ייעודיות לתמיכה ביזמים, עידוד עסקים קטנים ובינוניים, וקידום עסקים המנוהלים על ידי אנשים מקהילות מוחלשות או כאלה שאינן זוכות לייצוג מספק. הבנקים יכולים להציע ליווי מקצועי, ייעוץ פיננסי, פתרונות מימון מותאמים והנגשת משאבים טכנולוגיים, במטרה להעצים את הלקוחות ולשפר את השתלבותם במשק. דיווח על השפעה אמיתית של תוכניות אלו - כמו צמיחה במספר העסקים הנתמכים, שיפור הכנסות או יצירת מקומות עבודה - יחזק את אמון הציבור ויוכיח את המחויבות של הבנקים לאחריות חברתית וסביבתית.
ממצאי הסקר מדגישים את הצורך בגישה אחראית ושקופה יותר בעולם הבנקאות, עם דגש על קידום יעדי קיימות מדידים, שיפור איכות הנתונים והגברת השקיפות בתהליכי המימון. שילוב חדשנות טכנולוגית, הגדרה ברורה של קריטריונים לפרויקטים ברי-קיימה ודיווח מבוסס תוצאות - כל אלה מהווים אבני דרך משמעותיות לבניית מערכת פיננסית איתנה ומתקדמת, המובילה שותפות רחבה להשגת יעדי קיימות סביבתית וחברתית.
לסקירת הפרסום המלא - לחצו כאן.
נשמח לעמוד לרשותכם,
KPMG ישראל
----------------------------------------------
Corporate Sustainability Reporting Directive .1 : דירקטיבה אירופאית לדיווח קיימות תאגידי
International Sustainability Standards Board .2 : גוף בינלאומי המפתח תקני דיווח קיימות גלובליים
3. פליטות ממומנות: פליטות גזי חממה הנובעות מהלוואות והשקעות של הבנקים
4. Partnership for Carbon Accounting Financials : מסגרת לדיווח איכות נתוני פליטות ממומנות
5. לפי מתודולוגיית PCAF - ישנה סקאלת דיוק לנתוני הפליטה לפי רמת מהימנותם. הסקאלה נעה בין ציון 1 - המעיד על פליטות המדווחות באופן ישיר על ידי החברות, עד ציון 5 - המעיד על שימוש בהערכות ואומדנים לחישוב הפליטות.
