לקוחות וידידים נכבדים,
ביום 26.02.2024 פרסמה רשות ניירות ערך להערות הציבור "הצעת כללי בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי" וזאת כחלק מחבילת ההוראות והכללים שהרשות נדרשת לפרסם לקראת כניסתו הצפויה בתאריך 6 ביוני 2024 של חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג – 2023 (להלן: חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום").
החוק הסמיך את רשות ניירות ערך להעניק רישיונות למתן שירותי תשלום או למתן שירות ייזום בסיסי, לתאגידים העומדים בדרישות הקבועות בחוק, ולפקח על בעלי רישיונות כאמור, לפי החוק. התנאים למתן רישיון שירותי תשלום או ייזום תשלום נקבעו בסעיף 4 לחוק, ובסעיף 5 הוסמכה הרשות לקבוע בכללים פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשת רישיון או שיצורפו לה.
לפיכך, פרסמה רשות ניירות ערך כללים אלה שמטרתם לקבוע את הפרטים והמסמכים שמבקש רישיון שירותי תשלום או ייזום תשלום, נדרש להגיש לרשות, כדי להראות עמידה בתנאים למתן רישיון כאמור לפי החוק וההוראות שנקבעו מכוחו.
הכללים המוצעים חלים הן על מבקשי רישיון שירותי תשלום כולל שירותים מסוג ניהול חשבון תשלום, הנפקה של אמצעי תשלום, סליקה של פעולת תשלום או שירות ייזום מתקדם, והן על מבקשי רישיון ייזום בסיסי. עם זאת, בנושאים מסוימים בכללים המוצעים, נקבעו דרישות שונות לפי סוג הרישיון או סוג שירות התשלום, בשל המאפיינים השונים של סוגי השירותים השונים בגינם מתבקש הרישיון ובהתאם הסיכונים השונים שעלולים להיגזר מהם. כך לדוגמא, במסגרת שירות של ניהול חשבון תשלום, הנפקה של אמצעי תשלום או סליקה של פעולות תשלום, נותן השירות מחזיק כספי לקוחות או לוקח חלק בהעברתם של כספים מחשבון תשלום אחד לאחר, בעוד במסגרת שירות ייזום בסיסי או מתקדם, לנותן השירות אין נגיעה ישירה בכספי הלקוחות.
במסגרת בקשת רישיון כאמור על חברה המבקשת רישיון (לרבות חברה זרה) לצרף את המסמכים הבאים:
• פרטי החברה המבקשת;
• סוג הרישיון המבוקש (שירותי תשלום או ייזום בסיסי) וסוג שירות התשלום (ניהול חשבון תשלום, הנפקה של אמצעי תשלום, סליקה של פעולת תשלום, שירות להעברת תשלומים או שירות ייזום מתקדם);
• פרטים הנוגעים למהימנות החברה המבקשת, נושאי משרה בכירים ובעלי השליטה;
• תיאור של המבנה הארגוני ושרותי מיקור חוץ אצל החברה המבקשת;
• פירוט האמצעים הטכנולוגיים שבידי המבקש לשם מתן שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי ובכלל זה ההוראות בעניין טכנולוגיות מידע, אבטחת מידע, הגנת סייבר, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום בלבד – לרבות בעניין המשכיות עסקית )בשירותי תשלום בלבד);
• חוות דעת של מבקר, במסגרתה יוודא המבקר עמידת המבקש בדרישות המנויות בהוראת אמצעים טכנולוגיים;
• תכנית עסקית המעידה על יכולתו של המבקש לתת את שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי שהוא מבקש לתת;
• קיומם של אמצעים כספיים (בשירותי תשלום בלבד);
• הסברים על עמידת המבקש בדרישות הון עצמי כמפורט בהוראת הון עצמי וביטוח, מלווים באסמכתאות;
• לעניין מבקש רישיון שירותי תשלום שאינו נותן שירות ייזום מתקדם – פירוט אודות שמירה על כספי לקוחות;
• ביטוח אחריות מקצועית או פיקדון (הנדרשים בשירותי ייזום בסיסי וייזום מתקדם בלבד);
• אופן השמירה על כספי לקוחות (הנדרשים בשירותי תשלום למעט ייזום מתקדם);
• תיאור של הסדרי ממשל תאגידי ומנגנוני הבקרה הפנימית.
בנוסף למידע זה, חברה זרה המבקשת רישיון ומעוניינת לקבל פטור מאחד הדרישות המצוינות בסעיף 21 לחוק (דרישה לחברה מקומית, אמצעים טכנולוגיים, תוכנית עסקית, עמידה בהוראות הון עצמי וביטוח וכן היתר בעל שליטה לפי סעיף 10 לחוק), נדרשת להגיש בקשה המעידה כי חלות עליה דרישות שוות ערך בנושאים בהן היא מבקשת פטור.
במסגרת בקשה זו על מבקשת רישיון שהיא חברה זרה להגיש בקשה מתאימה במסגרתה יפורטו:
• הדין הזר המסדיר את עיסוקו במתן שירות תשלום;
• הרישיון בו היא מחזיקה;
• המאסדר הזר המפקח עליו;
• הפניה לאסדרה החלה עליו וסמכויות הפיקוח של המאסדר הזר שנותנים מענה מספק לעניינים המוסדרים בדרישות הרישיון שמהן הוא מבקש לקבל פטור;
• צירוף אסמכתאות מתאימות.
לצד ההיערכות הרגולטורית לדרישות החדשות, ההיערכות לעמידה בדרישות אלו מצריכה חשיבה אסטרטגית וגם היערכות בפן העסקי וגיבוש תהליכי עבודה, מדיניות של ניהול יתרות נזילות וניהול סיכונים רגולטוריים ופיננסיים כאחד. בנוסף, חברות תשלומים הפועלות בהתאם לרישיון זר, נדרשות לבחון הנחיות אלו, במסגרת מכלול השיקולים, ולבחון אופן יעיל ביותר בגיבוש המבנה הרגולטורי לרישוי הפעילות בארץ.
כללים אלה יחולו על חברות תשלומים כהגדרתן בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום החל מ-6 ביוני 2024.
הערות ותגובות הציבור תתקבלנה עד ליום 31 במרץ 2024
בכבוד רב,
מחלקת רגולציה וניהול סיכונים
Regulatory and Risk Practice Department
KPMG סומך חייקין
