תקשור זה כולל סקירה¹ אודות שני תקנים חדשים שפורסמו על ידי ארגון תקן הדיווח הבין-לאומי לנושאי קיימות: Global Reporting Initiative (ה-GRI). התקנים החדשים GRI 102: Climate Change 2025 ו-GRI 103: Energy 2025 מהווים עדכון והרחבה לתקני GRI קיימים.
התקשור כולל סקירה נפרדת עבור כל אחד מהתקנים, כאשר בכל סקירה נכללים:
1. רקע כללי וההקשר לפיתוח התקן
2. מבנה התקן והאינדיקטורים הכלולים בו
3. הסבר אודות דרישות כל אינדיקטור
4. חידושים מרכזיים לעומת התקנים הקיימים
5. המלצות מעשיות בנוגע להיערכות לדיווח לפי התקנים החדשים
בכוונתנו לאפשר לכם, הארגונים והחברות, להכיר את עיקרי הדרישות והחידושים, כבסיס לתכנון צעדים מותאמים מבעוד מועד לקראת כניסת התקנים לתוקף בשנת ²2027.
1) הסקירה כוללת פירוט של התקנים, אך אינה מהווה תרגום מלא של סעיפי התקן. מטרתה להציג את הנושאים המרכזיים באופן תמציתי, לצורך היכרות ראשונית עם תוכנם.
2) תקן הדיווח של ארגון Global Reporting Initiative (ה-GRI) הינו וולונטרי, אך דרישות הגילוי שבו מתממשקות לתקני דיווח מנדטוריים מקובלים. משם כך, דיווח לפי דרישות התקן מאפשר הכנה מיטבית לקראת חובת דיווח בתחומי העניין.
GRI 102: Climate Change 2025
התקן גובש מתוך גישה מתכללת, ומתייחס להשפעות הרחבות של שינויי אקלים על הארגון, ניהול סיכונים והזדמנויות בהיבטי שינויי אקלים, יעדי הפחתה, ניהול תוכניות ומדיניות והתאמה ליעדים בינלאומיים.
1) רקע כללי לתקן
שינויי האקלים משפיעים באופן מואץ על מערכות אקולוגיות, כלכלות וקהילות. תקן זה פותח מתוך הבנה שהשפעת ארגונים על שינויי האקלים אינה מסתכמת רק בפליטות גזי חממה, אלא כוללת גם את רמת החשיפה של הארגון עצמו לסיכוני אקלים פיזיים (כמו הצפות של אתרי פעילות, נזק לתשתיות בשל גלי חום או שריפות) וסיכוני מעבר (כמו מיסוי פחמן, רגולציות חדשות לדיווח סביבתי או שינוי בהעדפות צרכנים והעדפת מוצרים ירוקים יותר). בנוסף, התקן מבקש לשלב את עקרונות "המעבר הצודק" (Just Transition), מתוך הבנה שיש לקחת בחשבון גם השלכות חברתיות על אוכלוסיות שונות בתהליך המעבר לכלכלה דלת פחמן.
התקן נועד לתמוך בהאחדת הדיווח, חיזוק השקיפות והבטחה שהארגון מדווח על השפעותיו בהיבטי שינוי אקלים, כמו גם על רמת המוכנות להתמודד עם סיכונים הקשורים לנושא.
2) מבנה התקן והאינדיקטורים הכלולים בו
התקן כולל עשרה גילויים, המחולקים לשני חלקים מרכזיים:
- ניהול הנושא (Topic Management Disclosure)
← 102-1: תכנית מעבר להפחתת השפעות המקדמות שינויי אקלים (מיטיגציה)
← 102-2: תוכנית הסתגלות לשינויי אקלים (אדפטציה)
- גילויים נושאיים (Topic Disclosures)
← 102-3: מעבר צודק (Just Transition)
← 102-4: יעדי הפחתת פליטות והתקדמות להשגתם
← 102-5: פליטות מכלול 1
← 102-6: פליטות מכלול 2
← 102-7: פליטות מכלול 3
← 102-8: עצימות פליטות גזי חממה
← 102-9: הפחתת פליטות גזי חממה לאורך שרשרת הערך
← 102-10: סחר בפחמן
3) מה דורש כל אינדיקטור?
102-1: תכנית מעבר להפחתת השפעות המקדמות שינויי אקלים
◦ הצגת תוכנית אסטרטגית ברורה של החברה להפחתת פליטות גזי חממה ולהתאמת פעילותה למעבר לכלכלה דלת-פחמן (למשל: מעבר לאנרגיה מתחדשת, שדרוג ציוד לצמצום צריכת אנרגיה, שינוי בתהליכי ייצור).
◦ פירוט התחייבויות להפחתה בהתאם ליעדים מדעיים (Science Based Targets).
◦ התייחסות ליעדים לפי טווחי זמן (קצר, בינוני, ארוך).
◦ תיאור צעדים מעשיים ומדדים ליישום, כולל שיטות מעקב וניטור.
102-2: תוכנית הסתגלות לשינויי אקלים
◦ תוכנית שמטרתה להכין את החברה להתמודדות עם השפעות שינויי האקלים, כמו גלי חום, הצפות או מחסור במים ולשפר את העמידות והחוסן של פעילות הארגון מול סיכונים אלה.
◦ תיאור סיכוני אקלים פיזיים (כגון גלי חום, הצפות) וסיכוני מעבר (כגון רגולציה, שינויים בשוק).
◦ פירוט פעולות הארגון לצמצום השפעות הסיכונים על הפעילות.
◦ שילוב שינויי אקלים בתהליכי ניהול סיכונים תאגידיים.
◦ זיהוי הזדמנויות עסקיות עקב שינויי האקלים.
102-3: מעבר צודק (Just Transition)
◦ גישה המדגישה את הצורך לבחון ולוודא שהשינויים שהארגון עושה בתחום האקלים (כמו סגירת מפעלים מזהמים או מעבר לטכנולוגיה חדשה) לא יפגעו באוכלוסיות מוחלשות או עובדים, כאשר פעולות בהיבטי אקלים יתבצעו תוך שמירה על הוגנות חברתית וזכויות אדם.
◦ תיאור האופן שבו הארגון דואג לצמצם פגיעה בעובדים, קהילות וספקים בתהליכי המעבר לכלכלה דלת פחמן.
◦ פירוט צעדים לשמירה על זכויות אדם ושוויון הזדמנויות.
102-4: יעדי הפחתת פליטות והתקדמות להשגתם
◦ הצגת יעדי הפחתת פליטות (מכלולים 1,2 ו/או 3).
◦ ציון האם היעדים מותאמים למתודולוגיות מדעיות מקובלות (כגון SBTi או מנגנון "שעת האפס").
◦ עדכון בדבר התקדמות בפועל לעומת היעדים, תוך הצגת נתוני השוואה שנתיים.
102-5: פליטות מכלול 1
◦ דיווח כמותי על פליטות גזי חממה ממקורות שנמצאים בבעלות או בשליטה ישירה של הארגון (למשל: שריפת דלקים ברכבי חברה, מתקנים תעשייתיים, דודי קיטור).
◦ פירוט לפי סוגי גזים ומקורות פליטה.
◦ ציון שיטות חישוב וגורמי פליטה שנעשה בהם שימוש.
102-6: פליטות מכלול 2
◦ דיווח כמותי על פליטות הנובעות מצריכת חשמל, קיטור, חום או קירור שנרכשו ממקור חיצוני, אך שימשו את הארגון בפעילותו.
◦ הסבר על שימוש בכלים כגון תעודות אנרגיה מתחדשת.
◦ ציון שיטות חישוב וגורמי פליטה שנעשה בהם שימוש.
102-7: פליטות מכלול 3
◦ דיווח על פליטות שאינן תחת שליטת הארגון אך נובעות מפעילותו (למשל: ייצור חומרי גלם על ידי ספקים, נסיעות עסקים, שימוש של לקוחות במוצרים, טיפול בפסולת).
◦ פירוט לפי סוגי גזים ומקורות פליטה.
◦ ציון שיטות חישוב וגורמי פליטה שנעשה בהם שימוש.
102-8: עצימות פליטות גזי חממה
◦ הצגת יחס בין סך פליטות גזי חממה למדדי פעילות רלוונטיים (למשל: tCO2e לסך הכנסה/ EBITDA/ סה"כ מ"ר רבוע/ כמות עובדים/לקוחות ועוד).
◦ פירוט אודות מקורות הנתונים והנחות לחישוב.
102-9: הפחתת פליטות גזי חממה לאורך שרשרת הערך
◦ דיווח על מאמצים להפחתת פליטות בכל אחד משלושת המכלולים (מכלול 1, 2, 3)
◦ הבחנה בין פעולות הפחתות יזומות לבין שינויים עקב נסיבות חיצוניות (כגון ירידה/עלייה בפעילות).
◦ תיאור שיטות, שנת בסיס, ומידת המדידה (חישוב / מדידה / הערכה).
102-10: סחר בפחמן*
◦ ציון האם הארגון משתמש בקרדיטים לפחמן לצורך עמידה ביעדים.
◦ פירוט על סוגי הקרדיטים, מקורם, והאם הם מוכרים בשוקי פחמן וולונטריים או רגולטוריים.
◦ הבחנה בין קרדיטים שנרכשו, נצרכו, או מוחזקים לעתיד.
*נכון למועד פרסום התקן (יוני 2025), לא קיים בישראל שוק פחמן מוסדר. התקן רלוונטי לחברות להן פעילות עם גופים בינלאומיים או באזורים בהם יש אסדרה.
4) חידושים מרכזיים לעומת התקנים הקיימים
• הרחבת היקף הגילוי מעבר לדיווח על פליטות בלבד: בנוסף לדיווח הכמותי על פליטות גזי החממה, התקן כולל גם דרישות דיווח על היערכות ארגונית לשינויי אקלים, סיכונים פיזיים ומערכתיים, והזדמנויות אסטרטגיות.
• הוספת גילויים חדשים בתחום הניהול האקלימי: תוכנית מעבר לצמצום ההשפעה האקלימית (Transition Plan), תוכנית הסתגלות לשינוי אקלים (Adaptation Plan), וגילוי בנושא "מעבר צודק" (Just Transition).
• חיזוק הדרישות האסטרטגיות בראייה לטווח ארוך: דיווח על יעדים כמותיים ארוכי טווח לצמצום פליטות, הפחתה בפליטות לאורך זמן, קישור בין היעדים לבין מדע האקלים (כגון יעד התחממות של עד 1.5°C), והצגת מדיניות כוללת להתמודדות עם שינוי אקלים.
• חיבור לשיח חברתי-כלכלי רחב: שילוב שיטתי של עקרונות צדק אקלימי, זכויות אדם, וההשפעה החברתית של צעדי ההפחתה וההיערכות הארגונית.
5) כיצד ארגונים יכולים להיערך לעמידה בתקן GRI 102: Climate Change 2025
• לבחון גיבוש תוכנית מעבר לצמצום פליטות גזי חממה: פיתוח תוכנית אסטרטגית המשלבת צעדים ישימים וכלכליים, כגון מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת, שדרוג תהליכי ייצור לצמצום צריכת אנרגיה, ויישום טכנולוגיות יעילות.
• ככל ולא בוצע- לבצע סקר סיכוני אקלים כבסיס לתוכנית ההסתגלות (אדפטציה): ניתוח סיכונים פיזיים ושינויי אקלים רלוונטיים לפעילות הארגון (למשל: הצפות, חום קיצוני), כהיערכות ליצירת תוכנית הסתגלות שתשפר את חוסן הארגון בטווח הארוך.
• לבחון ולחדד את יעדי הפחתת הפליטות:
◦ אם קיימים יעדים - לוודא שהם מדידים, ישימים, מבוססים על מתודולוגיות מקובלות, ותואמים ליעד של הגבלת ההתחממות ל-1.5°C.
◦ אם טרם נקבעו יעדים- יש לבחון את היתכנות קביעתם ולגבש יעדים הדרגתיים ריאליים בהתאם למתודולוגיות מקובלות.
• כימות, מעקב ודיווח של פליטות גזי חממה: במידה והארגון טרם ביצע מדידת פליטות, יש להניח תשתית לאיסוף נתונים, מעקב ודיווח עבור מכלולים 1, 2 ו-3, בהתאם לדרישות התקן ולעקרונות ה- .GHG Protocol
• מיקוד ייעודי במכלול 3: מומלץ לבצע ניתוח מורחב של קטגוריות הפליטות העקיפות שרלוונטיות לארגון לאורך שרשרת הערך, ולבחון אפשרות להרחבת הדיווח. ניהול יעיל של מכלול 3 מאפשר לחברות לקבל תובנות אסטרטגיות בנוגע לסיכונים והזדמנויות הקשורים בספקים, שותפים ולקוחות ולבנות יתרון תחרותי מול דרישות שוק מתקדמות, לרבות משקיעים, מזמיני עבודה, וגופי דירוג. הרחבת הדיווח תאפשר התאמה לציפיות רגולטוריות בינלאומיות כמו CSRD ולהוראות CBAM- מנגנון למניעת זליגת פחמן מייבוא לאירופה.
GRI 103: Energy 2025
התקן נועד להנחות ארגונים בדיווח על ההשפעות שלהם בתחום האנרגיה, תוך שילוב בין צריכת אנרגיה, ייצור עצמי, שימוש באנרגיה לאורך שרשרת הערך והמעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
1) רקע כללי לתקן
התקן גובש על בסיס ההכרה שתחום האנרגיה מהווה אחד הגורמים המרכזיים לפליטת גזי חממה, ושתהליך המעבר לאנרגיה נקייה חיוני להשגת יעדי הסכם פריז ולהגבלת ההתחממות הגלובלית ל־1.5°C. עם זאת, מעבר זה אינו נטול השלכות, שכן הוא מלווה בהשפעות סביבתיות (למשל, שינויים בשימושי קרקע או פגיעה בבתי גידול), חברתיות (כגון פגיעה בפרנסתם של עובדים בענפים מסורתיים) וכלכליות (השקעות הוניות, שינוי בתמהיל מקורות האנרגיה ועוד).
התקן החדש מבקש להתמודד עם מכלול ההשפעות הללו, תוך חיזוק השקיפות, הרחבת היקף הדיווח לשרשרת הערך, והעמקת הדיווח על ניהול הסיכונים וההזדמנויות הקשורים באנרגיה.
2) מבנה התקן והאינדיקטורים הכלולים בו
התקן מורכב מחמישה גילויים, המחולקים לשני חלקים מרכזיים:
- ניהול הנושא (Topic Management Disclosure)
← 103-1: מדיניות והתחייבויות בתחום האנרגיה
- גילויים נושאיים (Topic Disclosures)
← 103-2: צריכת אנרגיה וייצור עצמי של אנרגיה
← 103-3: צריכת אנרגיה בשרשרת הערך (במעלה ובמורד הזרם)
← 103-4: עצימות אנרגטית (צריכה יחסית ליחידת פעילות)
← 103-5: הפחתת צריכת אנרגיה
3) מה דורש כל אינדיקטור?
103-1: מדיניות והתחייבויות בתחום האנרגיה
◦ תיאור מדיניות הארגון בתחום האנרגיה, לרבות יעדים כמותיים ואיכותיים.
◦ פירוט מחויבויות לטווח הקצר, הבינוני והארוך.
◦ התייחסות להשפעות הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות הנובעות מהצריכה ומהמעבר למקורות מתחדשים.
◦ שילוב בעלי עניין רלוונטיים (עובדים, קהילות, ספקים ועוד) בגיבוש המדיניות.
◦ התאמה לדרישות רגולטוריות ולממצאים מדעיים, כולל מיקוד ביעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5°C.
103-2: צריכת אנרגיה וייצור עצמי של אנרגיה
◦ פירוט כמותי אודות כלל צריכת האנרגיה בארגון לפי סוגי מקורות (מתחדשים / לא מתחדשים) ופעילות (למשל: ייצור, קירור, חימום)
◦ דיווח כמותי אודות ייצור עצמי וצריכה עצמית של אנרגיה.
◦ דיווח כמותי על מכירת אנרגיה שיוצרה בארגון.
◦ דיווח האם הארגון עושה שימוש בכלים חוזיים, הסכמי רכישה ותעודות אנרגיה מתחדשת, והאם הם עומדים בקריטריונים איכותיים.
◦ פירוט אודות של שיטות חישוב, מקורות נתונים והנחות שנלקחו לטובת החישוב.
103-3: צריכת אנרגיה בשרשרת הערך
◦ דיווח כמותי אודות צריכת אנרגיה לאורך שרשרת הערך (מעלה ומורד הזרם).
◦ יצירת הבחנה בדיווח בין שימוש במקורות מתחדשים ולא-מתחדשים.
◦ פירוט האם נעשה שימוש בנתונים צריכה ושימוש מקוריים, ומה היקף השימוש באומדנים.
◦ הסבר על שיטות החישוב ומקורות ההמרה בהם בוצע שימוש בחישוב.
103-4: עצימות אנרגטית
◦ דיווח כמותי על יחס עצימות אנרגיה.
◦ פירוט אודות אילו סוגי צריכת אנרגיה, והאם מדד העצימות כולל צריכה בתוך הארגון בלבד או גם בשרשרת הערך (מעלה ומורד הזרם).
◦ קישור לנתוני הצריכה שדווחו באינדיקטורים 103-2 ו-103-3.
103-5: הפחתת צריכת אנרגיה
◦ פירוט הפחתות שהושגו בפועל, כולל הבחנה בין הפחתה כתוצאה מפעולות יזומות שנערכו לייעול בצריכת האנרגיה, לעומת הפחתת צריכת אנרגיה שנגרמה בשל גורמים חיצוניים (כגון שינויים בהיקפי הפעילות), האם ההפחתה בוצעה בפעילות התפעולית הישירה או לאורך שרשרת הערך.
◦ ציון האם הנתונים מבוססים על מדידה, חישוב או אומדן.
◦ ציון שנת הבסיס או קו הבסיס לחישוב הפחתה, כולל נימוק.
◦ פירוט שיטות, הנחות, ועדכונים לעומת שנים קודמות (ככל וקיימים).
4) חידושים מרכזיים לעומת תקן GRI 302: Energy
• הרחבת היקף הדיווח אל מעבר לפעילות הפנים-ארגונית: דיווח על צריכת אנרגיה והשפעותיה בשרשרת הערך, הן במעלה הזרם (שלבי האספקה והייצור לפני שהמוצר או השירות מגיעים לארגון, לדוגמא: ייצור חומרי גלם, הובלה מספקים) והן במורד הזרם (שלבי השימוש והטיפול לאחר שהמוצר או השירות נמסרים מהארגון, לדוגמא: שימוש של הלקוחות במוצר, שינוע מוצרים ללקוח, וטיפול בסוף חיי המוצר - הטמנה או מחזור), בהתאם למתודולוגיית Scope 3.
• התמקדות על ניהול אנרגיה ומדיניות החברה בסוגיות אנרגיה: דרישה לדיווח על מדיניות אנרגיה, התחייבויות ארוכות טווח, יעדים כמותיים, קשר לרגולציה רלוונטית והתאמה לפרסומים המדעיים העדכניים (יעד הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5°C).
• שילוב מחזיקי עניין: חידוד הדרישה לתיאור אופן שילוב של עובדים, ספקים, קהילות וגורמים אחרים בגיבוש מדיניות האנרגיה.
• שימוש בכלים חוזיים לאנרגיה ירוקה (ככל ורלוונטי): התייחסות נרחבת לשימוש בתעודות אנרגיה מתחדשת, הסכמי רכישה וכלים חוזיים נוספים, לרבות עמידה בקריטריוני איכות.
• מדדי עצימות אנרגטית: דרישה לדווח על יחסי עצימות אנרגטית (כגון צריכה ליחידת הכנסה או ייצור), עם פירוט של המתודולוגיה והנתונים.
• דיווח מפורט על הפחתת צריכה: הבחנה בין הפחתות שמקורן ביוזמות פנים-ארגוניות לבין הפחתות שנובעות מגורמים חיצוניים (כמו שינוי בהיקף פעילות), כולל ציון שנת בסיס ושיטות חישוב.
• חיבור רחב יותר להיבטים חברתיים וסביבתיים: שילוב שיטתי של השפעות על אנשים, קהילות וזכויות אדם, כחלק בלתי נפרד מהשיח על אנרגיה.
5) כיצד ארגונים יכולים להיערך לתקן GRI 103: Energy 2025
• גיבוש או עדכון מדיניות אנרגיה:
◦ במידה ואין לארגון מדיניות אנרגיה - מומלץ לגבש מדיניות בהתאם לצורך.
◦ במידה וקיימת מדיניות אנרגיה - מומלץ לבחון את התאמתה לדרישות התקן, תוך שילוב מחזיקי עניין רלוונטיים בתהליך הגיבוש (כגון עובדים, ספקים, קהילות ועוד).
• מיפוי ומעקב אחר צריכת אנרגיה פנים-ארגונית: יש להקים או לחזק מנגנונים לניהול נתוני צריכת האנרגיה, הן לצריכה שנרכשת והן לייצור עצמי, ככל שקיים (למשל: מתקנים סולאריים).
• בחינת פעולות להפחתת צריכת האנרגיה: מומלץ לבחון אפשרויות התייעלות אנרגטית, שדרוג ציוד, מעבר למקורות אנרגיה מתחדשים או שינויי תהליכי תפעול, וכן לגבש תוכנית להפחתת צריכת האנרגיה בפועל.
נשמח לעמוד לרשותכם,
KPMG ישראל
